היסטוריה וציר זמן

שלטון עות'מאני

פלסטין הייתה חלק מהאימפריה העות'מאנית במשך 400 שנה. האזור היה ביתם של אוכלוסייה מגוונת של מוסלמים, נוצרים ויהודים שחיו יחד.

הצהרת בלפור

ממשלת בריטניה פרסמה את הצהרת בלפור, שהבטיחה 'בית לאומי לעם היהודי' בפלסטין, תוך התעלמות מזכויות האוכלוסייה הפלסטינית הילידית שהיוותה 90% מהאוכלוסייה.

הנכבה ('האסון')

מעל 750,000 פלסטינים גורשו בכוח או נמלטו מבתיהם. יותר מ-530 כפרים נהרסו. אסון זה יצר משבר הפליטים המתמשך הגדול בעולם. משפחות עדיין שומרות על מפתחות בתיהן, מעבירות אותם מדור לדור כסמלים לזכותן לשוב.

הנכסה והכיבוש

ישראל כבשה את הגדה המערבית, רצועת עזה, מזרח ירושלים, רמת הגולן וסיני. החל הכיבוש הצבאי של השטחים הפלסטינים שנמשך עד היום, תוך הפרה של החלטות או"ם רבות.

האינתיפאדה הראשונה

התקוממות פלסטינית נרחבת נגד הכיבוש, שהתאפיינה באי-ציות אזרחי, שביתות והתנגדות עממית. האינתיפאדה משכה תשומת לב בינלאומית לסיבה הפלסטינית.

הסכמי אוסלו

הסכמי אוסלו הקימו את הרשות הפלסטינית ויצרו אזורי A, B ו-C בגדה המערבית. עם זאת, תהליך השלום לא הצליח להביא למדינה פלסטינית בת-קיימא, וההתנחלויות התרחבו.

האינתיפאדה השנייה

תקופה של עימות מוגבר לאחר קריסת שיחות השלום. הצבא הישראלי כבש מחדש ערים פלסטיניות, והחלה בניית גדר ההפרדה.

גדר ההפרדה

ישראל החלה לבנות גדר באורך 700+ ק"מ דרך הגדה המערבית, שהוכרזה כבלתי חוקית על ידי בית הדין הבין-לאומי לצדק ב-2004. הגדר מספחת אדמה פלסטינית ומפרקת קהילות.

המצור על עזה

הוטל מצור יבשתי, אווירי וימי כולל על עזה, שתואר על ידי האו"ם כ'כלא פתוח'. המצור הרס את כלכלת עזה ותשתיותיה.

צעדת השיבה הגדולה

הפגנות שלום שבועיות שדרשו את זכות השיבה לפליטים ואת סיום המצור. אלפים נפצעו ומאות נהרגו על ידי כוחות ישראליים, בהם חובשים, עיתונאים וילדים.

מלחמת עזה ותיק רצח עם

לאחר מתקפת 7 באוקטובר, ישראל פתחה במערכה צבאית הרסנית על עזה, הרגה מעל 40,000 פלסטינים, עקרה 1.9 מיליון והרסה 70% מהבתים. דרום אפריקה הגישה תביעת רצח עם בבית הדין הבין-לאומי לצדק.

התנגדות מתמשכת

למרות קשיים עצומים, העם הפלסטיני ממשיך במאבקו לחופש, צדק והגדרה עצמית באמצעות סומוד (עמידה איתנה), שימור תרבותי והסברה בינלאומית.